בדרך כלל בגיל 3 זה הבנים שמגיעים אליי.
שיער ארוך או קצר, חלק או מתולתל ושובבות קונדסית שאני כל כך אוהבת.
שניה לפני החאלקה, קצת לפני גזירת השיער וקבלת המראה היהודי הטהור, הם באים לתעד תקופת מעבר קסומה, שיער מתבדר ברוח, התחלה של משהו חדש ומיוחד.
אבל הפעם? הפתעה קטנה חיכתה לי בשדה.
תמר.
תלתלים מגניבים, חיוך ששווה מליונים, ושני אחים גדולים.
צילמתי אותה נושמת פרחים, מתנדנדת בין העצים, טובלת במים, מלקקת גלידה ונהנית מהחיים.
תיעוד של ילדה מתוקה ברגע הכי פשוט, טבעי וזורם שלה.
וזה בדיוק היופי בעבודה שלי.
לפעמים אני מצלמת רגעי מעבר ולפעמים פשוט רגעים רגילים. כי מי אמר שרק אירוע מיוחד מצדיק תמונה?
כל רגע הוא סיבה לחגוג את מה שיש.
מזל טוב תמר!
